ועל ירושלים • הקנאים שערכו בחירות וראש הישיבה שהפך לאדמו"ר • פרויקט

חיים הלר 1 Comment on ועל ירושלים • הקנאים שערכו בחירות וראש הישיבה שהפך לאדמו"ר • פרויקט
17:38
26.04.24
אבי יעקב No Comments on בחזור הביתה: השר בן גביר נפצע בהתהפכות רכבו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

פוסטים אחרונים

תגיות

לרגל חג הסוכות שבו עולים רבים לרגל לירושלים לפקוד את הכותל המערבי, ורבים מנצלים את החג לבקר בשמחות בית השואבה בחצרות הירושלמיות, בחרנו לסקור חלק מהקהילות הבולטות בירושלים, שאינן מוכרות דיין בימי השגרה.

הקהילות הירושלמיות השורשיות נחלקות לשתי חלקים. החלק הירושלמי השורשי שמושרש היטב בירושלים מזה דורות אינן דווקא ה'תולדותים' אלא הקהילות המוכרות בירושלים כ"סאברישע" – היינו צברים ובהן הפרושים והמתמידים. החסידויות תולדות אהרן ודומיהם מכונים ה"הונגרישע" מאחר שמוצא החסידות הינה מהונגריה וכך גם הנהגתה.

ועל ירושלים • האחים האדמורי"ם שמנהלים בסמיכות קהילות שונות • פרויקט

 

קהל חסידי ירושלים – סאברישע

קהילת קהל חסידי ירושלים נוסדה בידי אברכים שפרשו מחסידות קרלין הירושלמית לאחר שזו האחרונה החלה לקבל כספי מדינה בשנת תשמ"ה. קבוצה קטנה מאנשי חסידות קרלין שראו עצמם 'קנאים' פרשו מהחסידות והקימו קהילה המשתייכת לפלג העדה החרדית.

מנהיג הקהילה הוא רבי אברהם שמחה חנון שנבחר לעמוד בראש הקהילה בהליך בחירות בין כ-300 חברי הקהילה.

חברי הקהילה מתלבשים בשבת בלבוש הירושלמי השורשי ובהם ה'זברה' והלבוש המוזהב בשבתות אולם מרבית חברי הקהילה אינם גורבים גרביים לבנים בחגים ובשבתות. חברי הקהילה אינם מצביעים כמובן בבחירות ונחשבים לאחד הפלגים הקנאים בתוך העדה החרדית.

חסידות דושינסקיא – הונגרישע

חסידות דושינסקיא הינה כיום חצר חסידית לכל דבר אולם לה מאפיינים ייחודים. שם החסידות הינו על שם משפחתו של המנהיג המייסד רבי יוסף צבי דושינסקיא ששימש כגאב"ד העדה החרדית והיא הוקמה כבר לפני קום המדינה. בהמשך שימש בנו רבי ישראל משה דושינסקיא כמנהיג הקהילה וגאב"ד העדה החרדית וכיום משמש רבי יוסף צבי דושינסקיא נכדו של מייסד הקהילה.

הקהילה נוסדה עם הקמת ישיבת דושינסקיא שנחשבה בעבר לאחת הישיבות החסידויות המובילות כנהוג ביהדות הונגריה הנהגת ראש הישיבה הייתה מעין אדמו"רות. רבים מבין החסידים נהגו להלך בלבוש הונגרי ולאו דווקא הלבוש החסידי המוכר כיום, וגם כיום עדיין ניתן לראות ישישים שלא חובשים שטריימל בשבתות, אולם עם זאת במשך השנים הפכה הקהילה להיות כחצר חסידית לכל דבר. את התפילה נוהגים בני הקהילה להתפלל בנוסח הנקרא נוסח מהרי"ץ המשלב את נוסח אשכנז וספרד ולא כמקובל אצל רוב החסידויות.

החסידות הינה אחד הפלגים המרכזיים של העדה החרדית, אם כי היא אינה נחשבת לקיצונית יתר על המידה. רבים מבני הקהילה לובשים בשבת את הלבוש הירושלמי המסורתי, אולם בקהילה גם רבים שלבושים בלבוש חסידי רגיל.

אולי אתם מכירים: הקלידן יואלי מרקוביץ, הזמרים האחים למשפחת ניילינדר.



1 תגובות

מיין תגובות
  1. 1

    דבריו של הרב נדל מבני ברק מילה במילה, כך הוא אמר:

    אני מדבר בכאב לב, ממש בכאב לב. מה שקורה בזמן האחרון בציבור שלנו זה איום ונורא. נוצרו שני מחנות – ואני לא מזדהה עם אף צד, אבל נלחמים זה עם זה, ולא יכולים לחיות יחד, ופותחים מוסדות בנפרד. אני לא יודע מי אשם ומה האשמה, אבל זה מצב שאסור שיהיה. אני חושב שזה ממש לאו דאורייתא. הלאו של 'לא תתגודדו' שלא תעשו אגודות אגודות לזה ממש הכוונה. כתוב אפילו יותר מזה, שאם יש שני בתי דינים בעיר אחת ואחת מורה כך והשנייה מורה אחרת זה אסור משום לא תתגודדו שלא יבואו לידי מחלוקת, אז לעשות אגודות אגודות בשביל מחלוקת? זה ממש לאו דאורייתא.

    אני יודע שבאירופה לפני המלחמה גם כן היה מחלוקת, ומי השלים ביניהם בסוף? היטלר ימ"ש. זה הגיע לכזה מצב, שהרי בדרך כלל בימים נוראים – ביום הכיפורים אנשים מחפשים ומשתדלים להיות קצת יותר טובים, ואם יש לאדם מחלוקת עם מישהו אפילו שהוא לא אשם או שלא באשמתו משתדלים לבקש מחילה למרות שלא עשו כלום. אבל במחלוקת הזאת, להיפך, רוצים להתחזק ומחזקים את המחלוקת, כביכול לשם שמים, ומקבלים על עצמם ביום כיפור לעשות עוד יותר מחלוקת.
    המצב הזה שפותחים מוסדות לבד בגלל שלא יכולים להסתדר יחד, לא מובן. רבותי, זה אותו ציבור, אותם מנהגים, אותה תרבות, אין שום הבדל ביניהם. אז על מה המחלוקת? לא ברור לי. אם פלוני הרב, או שפלוני אחר הוא הרב? אז מה? אני באמת אוחז שזה לאו דאורייתא. ואין ספק שזה לא יגמר טוב או שהמשיח יבוא ויעשה שלום.
    אתם שואלים אותי מה אני מציע? אין לי מה להציע. רק דבר אחד אומר; צריכים לבכות ולהתפלל ולצעוק שכך אסור להיות. אסור שיהיה ככה. ואם יכנס לתודעה של הציבור שכך אסור להיות, אולי יימצא אז פתרון. שוב, אין לי פתרונות להציע, אבל שקודם כל נגיע למצב שביום הכיפורים אנשים יחשבו איך אפשר להגיע למצב שנתקן את המצב הזה שנמצאים בו, ולא להיפך איך אפשר לחזק את זה. אני לא יודע מי אשם, אולי שניהם אשמים אולי אף אחד לא אשם אבל מצב כזה אסור שימשיך.

    אני חושב שזה קטרוג גדול על כלל ישראל, אנשים חושבים שהם מקיימים בזה מצוות כי זה מחלוקת לשם שמים, זה לאו של לא תתגודדו, ושני האגודות עוברים על הלאו. אני בטוח שאם אנשים היו רוצים להסתדר זה היה מסתדר. זה ממש כאב לב.

    עד כאן דברי הרב נדל